
איקרוס ודדלוס מתוך "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, (מיתולוגיה יוונית)
מינוס מלך כרתים כעס מאוד על דדלוס משום שדדלוס חשף את סודות המבוך אותו תכנן עבור המלך וגרם להריגתו של המינוטאור הכלוא במבוך. הוא ציוה לכלוא אותו ואת בנו איקרוס בראש מגדל במבוך שניצב על אי בלב ים. דדלוס הצליח לברוח מתאו שבמגדל יחד עם בנו איקרוס, אך הם לא יכלו לעזוב את האי. דדלוס התבונן בשחפים החופשיים שעפים מעל לים ורקם תוכנית למלט את עצמו ואת בנו איקרוס מן האי: בהדרגה הוא אסף נוצות רבות של ציפורים, תפר אותן בחוט זו לצד זו, ואז הדביק אותן בשעווה ויצר שתי כנפיים גדולות, כמו כנפיה של ציפור.
בבוא העת דדלוס עזר לאיקרוס בנו ללבוש את כנפיו, הם רצו מעל לצוק ונפנפו בכנפיהם בחוזקה. כעבור זמן קצר היו שניהם באויר, והתרחקו מן האי זה לצד זה. אך איקרוס, היה שיכור מתחושת החופש הנפלאה ומן היכולת לעוף והחליט לעוף גבוה יותר ויותר אך ככל שעלה מעלה, חום השמש החל להמס את השעווה. ממרחקים שמע דדלוס את הצרחה של בנו איקרוס, והוא עף לחפש אותו אך מצא רק מספר נוצות שעדין עפו באויר.
Daedalus & Icarus/Metamorphoses by Ovid/Greek mythology
Daedalus was a highly respected and talented Athenian artisan descendent from the royal family of Cecrops
King Minos called on Daedalus to build a Labyrinth in order to imprison a dreaded Minotaur that fed on humans, which were taken as "tribute" by Minos and sacrificed to the Minotaur in memory of his fallen son Androgenos. .Theseus arrived to Crete in the hopes of killing the beast, Ariadne, Minos's daughter, fell in love with him and wished to help him survive the Minotaur. Daedalus revealed the mystery of the Labyrinth to Ariadne who in turn advised Theseus, thus enabling him to slay the Minotaur and escape from the Labyrinth. When Minos found out what Daedalus had done he was so enraged that he imprisoned Daedalus & Icarus in the Labyrinth themselves. Daedalus conceived to escape from the Labyrinth with Icarus from Crete by constructing wings and then flying to safety. He built the wings from feathers and wax, and before the two set off he warned Icarus not to fly too low lest his wings touch the waves and get wet, and not too high lest the sun melt the wax. But the young Icarus, overwhelmed by the thrill of flying, did not heed his father's warning, and flew too close to the sun whereupon the wax in his wings melted and he fell into the sea.
ר' שמעון בר יוחאי במערה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג עמוד ב)
דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי (רשב"י) ואמר: כל מה שתקנו – לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין – להושיב בהן זונות, מרחצאות – לעדן בהן עצמן, גשרים – ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה – ייהרג.
הלך הוא (רשב"י) ובנו ונחבאו בבית המדרש. כל יום הייתה מביאה להם אשתו לחם וכד של מים וכרכו (=ואכלו). כשהתגברה הגזירה אמר לו לבנו: נשים דעתן קלה עליהן. שמא יענו אותה (הרומאים – את אשתו של רשב"י) ותגלה אותנו. הלכו ונחבאו במערה. התרחש נס ונברא להם חרוב ומעיין מים והיו פושטים בגדיהם ויושבים עד צווארם בחול. כל היום למדו (תורה), בזמן התפילה לבשו, התכסו והתפללו, וחזרו ופשטו בגדיהם שלא יבלו.
(כך) ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו? יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה? כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם : להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!חזרו והלכו וישבו תריסר ירחי שנה. אמרו: משפט רשעים בגהנם שנים עשר חודש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! יצאו. כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר היה מרפא רבי שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה.
Wings
בשני הטקסטים העתיקים, היווני והיהודי, מתואר מצב של התגברות על מגבלות הגוף או סימון מחודש של גבולותיו. הטקסט היווני אף לקוח מהיצירה "מטמורפוזות" , בלטינית - שינוי צורה, פרי עטו של המשורר הרומאי אובידיוס הנשענת ברובה על המיתולוגיה היוונית, ועוסקת בגלגולי צורה וגוף. בשני הסיפורים אב ובנו מוצאים עצמם כלואים בשל מרידת האב בממסד. כדי לשרוד, נדרשת מהם התגברות מיוחדת על הגוף-ביטולו או ביטול תכונותיו. בשני המקרים מצליחים האבות, באמצעות קריאת תיגר על סדרי החול, המובילה לקריאת תיגר על סדרי הטבע, לממש את המרד.
התרחש כאן מהלך, מהלך לימינלי פיזי ונפשי, המתקיים באזורי הגבול שבין החיים למוות. השחרור מהגוף עובר דרך הגוף. שם, במקום בו היחס אל הגוף מוביל לאיונו, הפיכתו לאין, מתעוררת תשוקה בלתי נשלטת לחיות (vitality) החומקת מצילו של המוות.הכלי המתכלה, המוגבל, משליך עצמו מתוך כישלונו אל חיות מוחלטת שהגוף אינו יכול להכיל. וכך הוא נוסק מן האין אל האין סוף. עבודה זו מכוונת בדיוק אל הרגע הזה.
Inside here
ReplyDeleteOh
I climbed up into your nose hairs
And carved a bed out for myself
Never for a second
Thinking you might sneeze
So who should I be now?
Where should I go?
The crook of your neck
Your soft hands
(No one, not even the rain)
Facial features, physical contour
Illuminated in this dark room
By way of
Sense memory
And a string of
Blue light.