In my flesh I behold god

Veronica, digital print, 50X70 cm

"מבשרי אחזה אלוה" (איוב י"ט, כ"ו)

"In my flesh I behold god"

(job 19,26)

בעיצומו של הויכוח בין איוב וחבריו על ההשגחה והנוכחות האלוהית, מוכיחים אותו חבריו על תביעותיו הישירות אל האל, וטוענים כלפיו כי האל הינו נשגב, שמימי, מנותק. איוב מוחה על דבריהם ומשיב "מבשרי אחזה אלוה", דווקא שם- בגופי, בבשרי, שם זירת ההתגלות.
איזו מין התגלות זו, ההתגלות בבשר?
בעבודה "ורוניקה" מופיע הגוף היהודי כנושא התגלות שהיא נוצרית במובהק (לא רק בדימוי המתגלה, אלא בשפת ההתגלות הויזואלית שלו). מוטיב ורוניקה העסיק אמנים שונים לאורך תולדות האמנות הנוצרית כהתמודדות עם שאלת הדימוי הציורי ויחסו אל הדימוי הניסי, ההתגלות. בסיפור מגישה אשה רחומה לישו מטלית לנגב את פניו מהדם והבוץ המכסים אותם בעוברו ב"ויה דלורוזה". כאשר היא שבה אל ביתה היא מגלה כי מכתמי הדם והבוץ נוצר על המטלית דיוקנו של ישו.
גרסאות מסוימות מראות את הדיוקן "מרחף" על המטלית, מונח עליה באורח נס, בעוד בדוגמאות אחרות נראה הלכלוך על הבד ככתמים, שרק בעינו של הצופה מתלכדים לכדי דמות, וכך נוצר הנס בתוך עינו של הצופה, במבטו.
מכאן נסללה הדרך אל תרבות שלמה של "התגלויות" חזותיות בתופעות תמימות לכאורה. כך, באתרים שונים באינטרנט אפשר למצוא את דיוקנה של מריה בנזילות שעוות הנר בכנסייה מסוימת, או את דיוקן הצלוב בכתמי העובש על קיר אחר, יחד עם הופעת סימני "סטיגמטה" בגופם של אנשים שונים.
אני מוצא מעניינת את העובדה שתרבות ויזואלית זו אופיינית כמעט רק לפריפריות, חברות שוליים, אמריקאיות בד"כ, מה שמכנים "white trash".
במקרה הזה מתגלה בטורסו העירום דיוקנו של ישו דרך הקרחות בשיער הבטן, כאשר הגוף החשוף מאזכר את מטפחתה של ורוניקה, המוצגת לרוב כאשר היא אחוזה בידיה, פרושה בפני הצופה (מקום הצלעות מאזכר את קפלי המטפחת).
לצופה הישראלי מוכרת תנועת הרמת החולצה וחשיפת הבטן ממציאות פוליטית קונקרטית- הבידוק הביטחוני אותו עוברים פלסטינאים במחסומים, כאשר ממרחק הם נדרשים להראות כי אינם נושאים חגורת נפץ תחת הבגדים. כאן מקבלת פגיעותו של הגוף העירום גם את הפוטנציאל הנפיץ שבו: הגוף כנושא את האיום.
מה מתגלה בו, בגוף, כשמתבוננים בו?
התבוננות כזו מתבונן ריינר מריה רילקה בפסל טורסו (ללא ראש וגפיים) יווני, בשירו "Archaic Torso of Apollo"

We never knew his fantastic head,
where eyes like apples ripened. Yet
his torso, like a lamp, still glows
with his gaze which, although turned down low,

lingers and shines. Else the prow of his breast
couldn't dazzle you, nor in the slight twist
of his loins could a smile run free
through that center which held fertility.

Else this stone would stand defaced and squat
under the shoulders' diaphanous dive
and not glisten like a predator's coat;

and not from every edge explode
like starlight: for there's not one spot
that doesn't see you. You must change your life.

Translated by H. Landman

מישהו מוכן לתרגם?